1-677-124-44227
כתובת העסק
[email protected]
Image Alt

מבצר נמרוד

מסלול הנחל

ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון ממזרח לבית ג'ן במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את יישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת, המים הוגדרו כמתאימים לרחצה.

שמורת הטבע

חלק הנחל שממזרח לעין זיו ועד גשר אלקוש (נקודת חציית הנחל על ידי כביש 89) הוא שמורת טבע סגורה ואין בו מסלול טיול מסומן. על גדות הנחל ובתוכו גדלה צמחייה מעורבת: חורש ים-תיכוני הכולל בתוכו גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב מרשימים ושרכים. על המבצר הצלבני ועל גדות הנחל ומדרונותיו יש שיחי לענה שיחנית ("שיבה"), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. בפרויקט מיוחד של רשות שמורות הטבע הושב לשמורת נחל כזיב היחמור הפרסי, לאחר היעלמותו של זן זה מארץ ישראל. בשמורה מתקיימת היום אוכלוסיית יחמורים מרשימה. בעבר פעלו בנחל טחנות קמח, ושרידים אחדים מהם קימים עד היום. סמוך לשפך הנחל נמצאים הגן לאומי אכזיב הכולל את תל אכזיב, אתר הזיכרון "יד לי"ד" (לזכר הנופלים בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים) בתכנון האדריכל אשר חירם, האנדרטה פסל-ים מעשה ידי הפסל יחיאל שמי ואתרי נופש. על הגדה הצפונית של הנחל, ליד מושב גורן, נמצא האתר הארכאולוגי מצד עין טמיר שהוא מבנה גדול (25.4 על 32.0 מ') ומבוצר מתקופת הברונזה התיכונה. חצי מ"מסע מים אל ים" מתנהל בנחל כזיב, משפכו שעל יד אכזיב ועד מקורותיו בהר מירון (או בכיוון ההפוך). בלב המסלול ישנו קטע האסור בכניסה למטיילים, והצועדים נאלצים לעקפו דרך מעלות או אבירים. הקטע מתחיל מעין זיו ונמשך עד הגשר של כביש 89 מעל הנחל בכניסה המערבית לחורפיש. הסיבה שקטע סגור למטיילים היא שזהו מסדרון אקולוגי נדיר.  ישנה מערה הנקראת מערת המקדש. על הקיר שליד המערה מסותת באבן ציור עתיק של אדם לבוש חצאית וקסדה, ביד אחת הוא אוחז חרב ובשנייה הוא מנופף באגרוף, גובהו 2 מטר ופניו מסתכלים דרומה ומכאן, ככל הנראה, שמה של המערה. לפי החוקרים שסקרו אותה, לא הייתה שום סיבה לצָיָר לצָיֶיר את הציור במקום שלא עוברים בו בני אדם. לכן, הם שיערו שהוא צויר על ידי עובדי אלילים שחששו לעבוד אלילים בגלוי. ינון שבטיאל טוען, לעומת טענה זו, שאם מתבוננים לאן שהדמות מתבוננת על הרכס הדרומי, ניתן לראות את אחת ממערכות המסתור ששימשו את היהודים בני היישוב אכזיב בימי המרד הגדול בשעה שהם ברחו מאימת הרומאים, ומיד זה מסביר את מיקומו של הצייר ואת היד המנופפת באגרוף לעבר המצוק הדרומי. הציור, לפי טענתו, הוא תצפיתן רומאי עם חוש אומנותי ועם שפע של זמן שהשאיר לנו את הרמז הברור הזה בשעה שהוא תיצפת על היהודים שחיו שם.[1] שמואל באר הוא האדם שמצא את המערה ואת הדמות החקוקה בסלע.

מסלול הנחל

ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון ממזרח לבית ג'ן במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את יישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת, המים הוגדרו כמתאימים לרחצה. שמורת הטבע חלק הנחל שממזרח לעין זיו ועד גשר אלקוש (נקודת חציית הנחל על ידי כביש 89) הוא שמורת טבע סגורה ואין בו מסלול טיול מסומן.

צמחיה

על גדות הנחל ובתוכו גדלה צמחייה מעורבת: חורש ים-תיכוני הכולל בתוכו גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב מרשימים ושרכים. על המבצר הצלבני ועל גדות הנחל ומדרונותיו יש שיחי לענה שיחנית ("שיבה"), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. בפרויקט מיוחד של רשות שמורות הטבע הושב לשמורת נחל כזיב היחמור הפרסי, לאחר היעלמותו של זן זה מארץ ישראל. בשמורה מתקיימת היום אוכלוסיית יחמורים מרשימה. בעבר פעלו בנחל טחנות קמח, ושרידים אחדים מהם קימים עד היום. סמוך לשפך הנחל נמצאים הגן לאומי אכזיב הכולל את תל אכזיב, אתר הזיכרון "יד לי"ד" (לזכר הנופלים בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים) בתכנון האדריכל אשר חירם, האנדרטה פסל-ים מעשה ידי הפסל יחיאל שמי ואתרי נופש. על הגדה הצפונית של הנחל,

מפת האיזור

  • יציאה

    יציאה משער האריות
  • זמן יציאה

    משך טיול כ 4 שעות
  • זמן חזרה

    נקודת התחלה וסיום בעיר נצרת
  • לבוש מומלץ

    המלצות ללבוש בטיול הספציפי הזה
  • כולל

    טסט
    מדריך מקצועי
    מורה דרך מוסמך
    מסלול למיטיבי לכת
    מסלול מעגלי
    מסלול משפחות
    מסלול רטוב

Tour Location

מידע על האזור של המסלול

קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי נולום ארווס סאפיאן - פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק - וענוף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי נולום ארווס סאפיאן - פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק - וענוף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי ושבעגט ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה - לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

זוהי תמונה של אתר קומראן אנו יישובים כאן מתחת לסככה עדין בתחומי קומראן. אני רוצה שתפנו מבתכם קדימה אל מחוץ לקומראן. על הרקע מולנו זהו מצוק ההעתקים זהו הגבול המזרחי של מדבר יהודה . במקומות שבהם יש חלופין של שכבות סלע רכות וקשות נוצרו חללים בסלע הרך מתצורת הלשון. ,אני מצביע כיוון שאלה הן המערות בהם התגלו מגילות מדבר מגילות מדבר יהודה, או כפי שנהוג לכנותן 'המגילות הגנוזות' שהתגלו כאן.

סיפור גילוין מתחיל בסתיו של שנת 1947 היה זה עת בדואי, שרועה כאן צאן חשד שעז שנעלמה לו נכנסה לאחת המערות כאן. הוא זורק אבן על מנת להניסה, ולפתע שומע קול רעש עמום של חרס שנשבר. היה זה קול צליל שהדהד בעולם כולו,שכן זו התגלית הארכיאולוגית המרעישה ביותר של המאה העשרים. סקרן השתלשל הבדואי אל תוך המערה ולפניו נגלה אוסף מסתורי של קנקני חרס גדולים. רובם היו ריקים, חלקן עם מכסים, זהו תצלום של הכדים בהן נמצאו המגילות כפי שמוצגות כיום במוזיאון ישראל. כשהבדואי פותח את אחד הכדים מגלה בו שאריות מזון וחרצנים אותם הוא זורק וחבל,, כי כך יכולנו ללמוד ולחקור מה הם אכלו ומה הם גידלו כאן. כאשר הוא פותח את הכד האחרון מגלה בו שלוש גווילי עור מגולגלות לכן נקראות מגילות,הן היו משתרע עטופות במטפחת שהשחירה מפגעי  הזמן. הבדואי משתלשל חזרה ובערב חוזר לאהל שמח וטוב לב . חלקן שימשו אותו כחומר בעירה כנראה ואת חלקן הוא מוכר לסוחר עתיקות מבית לחם. הסוחר מבקש ממנו  תחזור למערה ודאי יש עוד. והפעם אשלם לך כפול. מתומרץ רץ חזרה למערה ואכן חוזר עם עוד ארבע  מגילות נוספות, כך נראות המגילות. חברים זהו רק העתק,המקור נמצא בירושלים במוזיאון ישראל ממוגן היטב במבנה מיוחד שנבנה עבורן  שנקרא "היכל הספר".מכאן המגילות מתגלגלות ועוברות ידיים סיפור מרתק חובק יבשות עוד נחזור אליו 

אולם סיפור רכשיתן של יתר המגילות הרואי ומרתק עוד יותר. השמועה בדבר המגילות מגיעה לידי פרופסור אליעזר ליפא סוקניק ראש החוג לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים דאז. מיד קובע פגישה עם אותו סוחר העתיקות. היה זה ביום כ"ט בנובמבר 1947 תאריך היסטורי בפני עצמו .ערב ערב הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל.אתם צריכים להבין היו אלה ימים של מתיחות בין היהודים למוסלמים וגדר הפרידה.אולם נחוש היה בדעתו פרופסור סוקניק להיפגש עם הסוחר.בפגישה מראה הסוחר מבעד לגדר התיל "פיסת עור ועליה אותיות עבריות קדומות . פרופ סוקניק בנוסף להיותו ארכיאולוג.היה מומחה בעל שם לכתב עברי קדום. מיד מזהה שמדובר בממצא אותנטי מקורי ובעזרת כספי האוניברסיטה נרכשות שלושת המגילות.איתם שב חזרה היישר אל חגיגות השמחה למדינה שבדרך. כידוע למחרת ה כט בנובמבר פורצת מלחמת העצמאות וזו קוטעת את המשך רכישתן.דבר אשר שובר את ליבו של פרופ סוקניק ואני לא מגזים..  

זוהי תמונותו של פרופסור סוקניק בחדרו  כשהוא חוקר ומדביק פיסה לפיסה.אני רוצה להקריא לכם מה שכתב ביומנו פרופסור סוקניק כאשר קרא בפעם הראשונה מהמגילות.           

                               ידיי רעדו והחלתי פורש אחד מהם. קראתי משפטים מספר ונמצאתי למד כי כתובים הם עברית תנכ"ית נפלאה, בדומה לסגנון ספר תהלים. לפתע ניעורה בי ההכרה כי זיכני הגורל לקרוא בספרים עבריים שעין לא פענחה אותם זה אלפיים שנה.  “

המגילות עוררו הד ציבורי והתרגשות רבה.הן מתוארכות למן המאה השניה והראשונה לפנה"ס. חשיבותן לחוקרים היא לאין ערוך. כיוון ודרכן ניתן ללמוד על תקופת בית שני כשבית המקדש עדין עומד על תילו ועד שנת 70 לספירה ערב חורבנו.את תוכן המגילות ניתן לחלק לשלוש...שליש ראשון אלה הם מגילות תנכיות אשר מרביתן דומות מאוד לנוסח המסורה של המקרא, ואף המוכרים לנו בימינו.מהן עותק חשוב של ספר "ישעיהו" . שליש מהמגילות עוסק בספרים חיצוניים כדוגמת "חנוך א'" ו"בן סירא". והשליש האחרון עוסק במגילות כיתתיות העוסקות בהנהגת הכת כמגילת "סרך היחד" "הפשרים" המפרשים נבואות שונות וספרות אפוקליפטית כמו מגילת "מלחמת בני האור בבני החושך".

המגילות  יצרו מהפיכה של ממש בחקר היהדות והנצרות הקדומה.ושנים רבות של מחקר על המגילות עוד לפנינו.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לורם איפסום דולור סיט אמט, קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט - לפתיעם ברשג - ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי הועניב היושבב שערש שמחויט - שלושע ותלברו חשלו שעותלשך וחאית נובש ערששף. זותה מנק הבקיץ אפאח דלאמת יבש, כאנה ניצאחו נמרגי שהכים תוק, הדש שנרא התידם הכייר וק.
You don't have permission to register